פילאטיס מכשירים

בשנות ה-20 של המאה הקודמת הגה ג'זף פילאטיס את השיטה הנקראת על שמו, לשיקום וחיזוק הגוף, שיטה אשר הפכה לאחד מסוגי האימון המפורסמים והפופולאריים ביותר בעולם כיום.
תחום אימון זה נועד לאפשר מענה לצורך אישי, פיזיולוגי ונפשי, תוך יצירת איזון גופני ומנטלי, המבוססים על ריכוז, שליטה ודיוק.
שיטה זו מאפשרת תוך אימון הדרגתי לבסס יציבה נכונה, חיזוק הגוף חיטוב וגמישות.
השיטה מפתחת שרירים ארוכים, משפרת שיווי משקל וקאורדינציה תוך הגברת המודעות העצמית לגוף ולנפש.

בפילאטיס מספר מכשירים: אחד מהם הינו המיטה- המאובזרת ע"י קפיצים, ידיות בר וכו' ומאשפרת פעילות שבסיסה התנגדות ומתיחה,
חיזוק השרירים, חיזוק היציבה, הגמישות והאלסטיות.
הכיסא- מאובזר בפדאל העובד על קפיצים- ומאפשר פעילות שבסיסה התנגדות ומתיחה, חיזוק השרירים, חיזוק היציבה, הגמישות והאלסטיות.
הטאוור- המאובזר בקפיצים ובר, מאפשר פעילות שבסיסה התנגדות ומתיחה, חיזוק השרירים, חיזוק היציבה, הגמישות והאלסטיות.
רוב הפעולות מבוצעות במצב שכיבה ומטרתן, חיזוק שרירי הבטן, הגב, הידיים והרגליים, מתיחת הגוף והפיכתו למחוטב וגמיש.
העבודה במכשירים היא עם התנגדות הקפיצים שיוצרים התנגדות ועומס לשרירים, דבר שמאפשר טווח תנועה גדול יותר למפרקים ולשרירים.
ניתן לווסת את עוצמת הכוח ע"י משקלים שונים בקפיצים.

עקרונותיה של שיטת הפילאטיס:

נשימה- בשיטת הפילאטיס היא מרכיב בלתי נפרד מהתרגיל. הנשימה מאפשרת זרימה בתנועה וביצוע תנועות קשות ומסובכות ביתר קלות. במסגרת זו לומדים להיעזר בשרירי נשימה נכונים ובזמן המתאים לשאיפה ולנשיפה.
ריכוז- ריכוז מקסימלי בביצוע התנועה נדרש כל הזמן. במסגרת זו לומדים להתרכז בגוף ובביצוע התרגיל עצמו ע"י שליטה מוחלטת של הגוף בכל תנועה.
איזון- השיטה מאפשרת התפתחות מאוזנת של השרירים תוך יצירת כיווץ, תנועה, מישורים וטווחים.
דיוק- יש צורך בביצוע תנועות מדויקות על מנת להגיע למטרות הנכונות. מעלה את רמת  הביצוע של התרגיל לרמות אין-סופיות.
זרימה- תנועה מתמשכת מטבעה, זורמת, דינמית ונעה. רצף התרגילים חייב להיות רציף וללא עצירה בין התרגילים. באופן זה הופך השיעור ליחידה אחת הרמונית ומתמשכת.
בידוד- כל שריר בנפרד עוזר לעבודת הכלל. כאשר מצליחים להפעיל את השרירים החלשים ניתן "להרגיש" את עבודת השריר מבלי שיהיה צורך לגעת בו.